גינון קהילתי ותהליכי שיתוף ציבור: תהליך מבורך או כאב ראש מיותר?

שומעים היום רבות על  גינות קהילתיות ותהליכי שיתוף ציבור בתכנון, חשיבותם, תרומתם לקהילה והיכולת שלהם לשנות.

האם זה נכון? האם באמת תהליך מובנה שנעשה עם תושבים יכול לשנות במשהו את התייחסותם לסביבה?

אני לא יודעת אם יש תשובה מוחלטת לשאלה זו, אבל אני אנסה במאמר זה לשתף אתכם בניסיון שאני חוויתי בתהליכי שיתוף, בקשיים וביתרונות שבו.

  ניסיוני הראשון עם שיתוף תושבים התחיל מהתמודדות יומיומית בקשיי האחזקה של הגן השכונתי בשכונת גני אלון בחדרה. שכונה שאוכלסה ברובה בעולים יוצאי אתיופיה.

הזנחה של שנים, העדר טיפול יסודי בתשתיות ואדישות של תושבי השכונה, הביאו את הגן השכונתי למצב גרוע מאוד. וואנדליזם, הרס, לכלוך, וזלזול גמור ברכוש הציבורי היה המראה שפגש כל מי שנכנס לגן.

  היה לי תקציב לשיקום הגן בשכונה, אולם התחושה הייתה שכל מה שיבוצע שם, ייהרס מיד על ידי התושבים

ובני הנוער, ושכל ההשקעה תהיה לחינם.

יום אחד פנה אלי איש יקר בשם שמשי כהנא, שהיה העובד הקהילתי של גני אלון, וסיפר לי שישנו וועד נבחר של תושבים שהחל לפעול יחד איתו לשיפור המצב בשכונה.אותו וועד

העלה בפניו את הבקשה לתקן ולשקם את הגן השכונתי שלהם. מראה הגן (כ- 8 דונם) שתוכנן במרכז השטח, השפיע רבות על מראה השכונה כולה.

  החלטתי להיפגש איתם ולחשוב ביחד כיצד ניתן יהיה לשנות את המצב.

הפגישה הייתה טובה ופורה, ואחריה התחלנו תהליך ארוך ומעניין לתכנון משותף של הגן השכונתי שלהם.

הוועד התגלה כקבוצה רצינית של אנשים שלקחה אחריות ושיתפה פעולה לאורך כל הדרך. בסופו של תהליך מרתק ומאתגר, התגברנו ביחד על כל המוקשים והקשיים (והיו לא מעט) ושיקמנו את הגן.

היום, ארבע שנים אחרי שסיימנו, מצב הגן טוב,התושבים מגלים אכפתיות גדולה ושומרים על ניקיונו ושלומו..

הגן מתוחזק בצורה שוטפת ע"י העירייה ורמת הנזקים נמוכה יחסית.

מאז הנחייתי תהליכי שיתוף ציבור רבים במקומות שונים בארץ, ולמדתי שכל תהליך שונה במקצת אבל ישנם קשיים ויתרונות שחוזרים על עצמם ברוב התהליכים.

  קשיים בקיום תהליך של שיתוף ציבור בתכנון , עבודה מול וועדי שכונות ופעילים:

  חשדנות, ציניות, ואי אמון הדדי -  לעיתים קרובות בעבודה עם תושבי ם מוקדשות הפגישות הראשונות "לשחרור קיטור": המתכנן שבא להנחות את התהליך נתפס כנציג המוסדות, וסופג את כל התסכול שקיים בתושבי השכונה. נדרשים זמן וסבלנות,כדי לעבור את שלב הקיטורים והחשדנות וליצור יחסים של אמון ועבודה משותפת למען מטרה אחת. גם אצל אנשי המקצוע מטעם הרשות יש אי אמון גדול בתושבים וגם הם צריכים להיות שותפים לתהליך.

  תהליך תכנוני ארוך מהרגיל – כאשר התושבים שותפים לתכנון, הוא לוקח יותר זמן, ויש להתכונן לכך מראש.

  הצורך להשלים עם העובדה שמישהו מתערב לך בתכניות -  לא כל מתכנן יכול להשלים עם התערבות כזו. יש לבחור מראש מתכנן שמודע לחשיבות העניין ומוכן להיות שותף מלא.

  חוסר יכולת כספית או תכנונית למלא אחר הציפיות/ בקשות של התושבים - שיתוף ציבור זה לא "תכנית כבקשתך". התוצר הסופי צריך להיות  נכון מבחינה תכנונית ולעמוד במגבלות

התקציב. יש לעדכן את התושבים מראש על גובה התקציב ולתכנן יחד איתם אלמנטים שניתנים לביצוע.

  שיתוף פעולה עם קבלן הביצוע - לעיתים קרובות קורה שהתושבים שהיו שותפים לתכנון, מרגישים שהם בעלי הבית ומתערבים גם בתהליכי הביצוע. בעקרון זהו שלב חיובי אולם ישנם קבלנים רבים שלא מסתדרים עם מצב כזה. יש להיות מודעים לכך ולשתף את קבלן הביצוע מראש גם בתהליך התכנון. במידה שלא התאפשר הדבר, יש לעדכן את הקבלן על עקרונות שיתוף הציבור ולוודא את נכונותו לתהליך עוד לפני מסירת העבודה לידיו.

  יתרונות לעבודה משותפת עם וועדים ותושבים פעילים:

  אנשי השכונה מפתחים שייכות לסביבתם מרגישים שהגן שלהם שייך להם ולא לעירייה או לקבלן

יש אוזן קשבת ותקשורת פתוחה לפתרון בעיות שוטפות, גם אצל אנשי הרשות וגם אצל התושבים.

  הגן נשמר לאורך זמן וישנה ירידה גדולה בכמות הנזקים והוונדאליזם בגן. חסכון גדול בהוצאות האחזקה.

  קיום תהליך משמעותי של העצמת אנשי השכונה והפעילים. התושבים שהיו שותפים  לתהליך התכנון השתתפו              בביצוע ושומרים על הגן שלהם לאורך זמן, מרגישים בעלי ערך ויכולות שלא היו קודם.

  יצירת מנוף לגיוס כספים ממקורות חיצוניים ומתקציבי העירייה - בכל מקום בו התושבים שותפים לתהליך קל יותר לגייס כספים לביצוע. הן ממקורות חיצוניים כמו קרנות או עמותות שונות והן ממקורות פנימיים של העירייה כגון תקציבי רווחה וקליטה בהם ניתן להיעזר כאשר התושבים שותפים.

  עליה בנכונות של עובדי העירייה להשקיע ולשפר את הגן- כאשר התושבים שותפים, ולעובדי העירייה שממונים על התחזוקה השוטפת בגן יש עם מי לדבר, הרגשתם משתפרת ויש רצון להשקיע ולשפר כל הזמן.

מסקנות:

-          קידום התפיסה של שיתוף תושבים בתכנון ופיתוח גינות  קהילתיות ציבוריות דורש פעולה מערכתית.

      -    לפרויקט שיתוף מוצלח יש השפעה מצטברת על יצירת נורמות של שיתוף, הן בקרב התושבים

           והן בקרב אנשי העירייה.

       -   בעבודת שיתוף נכונה ניתן בהחלט לשקם גנים בעייתיים בשכונות קשות, שיקום גנני טוב ועם יכולת

           הישרדות גבוהה של השטח המתוכנן.

        -  לתהליך של הקשבה ושיתוף בתכנון, יש כוח אדיר בהעצמת אוכלוסיה וחיזוק המרקם הקהילתי שלה.

ואם אחזור לשאלה שפתחתי בה, שיתוף ציבור- תהליך מבורך או כאב ראש מיותר? ובכן, כאב ראש ללא ספק,

אבל בהחלט לא מיותר!!!  זהו תהליך מבורך ביותר, וכאשר הוא  נעשה נכון, הוא נותן פירות רבים וסיפוק גדול.

הכותבת- דבי לרר מתכננת קהילתית, מתמחה בתהליכי תכנון עם הקהילה, ויצירת גינות קהילתיות.

מרצה במכללת "תרפיה בטבע T.C." לגינון טיפולי וקהילתי בשילוב אומנויות וטבע