מודל של התנהגות בין אישית
ידוע לי |
לא ידוע לי |
|||
ידוע לאחרים |
גלוי |
עיוור |
החלק של האחריות הקבוצתית החלון יפתח ליותר גלוי. באחריות האחרים - איך הפרט משתקף בתוך הקבוצה ולהצמיח אותו. |
|
לא ידוע לאחרים |
נסתר |
לא מודע |
על-ידי אפשור, מוגנות, לתת מקום נוח בקבוצה. לתת אפשרות להוציא את הדברים החוצה
|
|
באחריות שלי - מה אני מחליט לספר. בהתחלה השמש סגורה עד שנפתחת כמה? תלוי באינטראקציה בינינו. |
הלא מודע טבעו לא להיות מודע ולכן יש גבול עד כמה ניתן להקטין אותו |
|
ההיכרות מאוד קריטית להצלחת הקבוצה.
היכרות היא תהליך של שכבות - מהיכרות שטחית עד להיכרות שיורדת לעומקים שונים באישיות.
היכרות מוצלחת מהווה מצע טוב ונכון לבניית תוכנית טיפול.
הקבוצות הינן מוגבלות בזמן ( סמסטר, שנה...) לכן חשוב ליצור קרקע נוחה, אמינה ומכילה למטופלים ולחברים בקבוצה שיוכלו להיפתח ולהתפתח.
ניתן לבצע היכרות השלכתית או גלויה.
כדי ליצור אקלים כזה יש צורך ליצור סטינג
תיאום ציפיות
חשוב אבל לא הכרחי
אם בכל זאת עושים תיאום ציפיות, כי לפעמים יש אנשים עם ציפיות לא ריאליים ואז מראש אנחנו יכולים להרגיע את זה.
מה אני מצפה מי המנחה, מהקבוצה, מעצמי?
מאסלו הסתכל על האדם כ"חיה" חברתית
אינטראקציות חברתיות, בין אישיות שלא קשורות למשימה.
מי שעושה את התצפית צריך להבחין בין העובדות והרשמים.
ללא שיפוט וללא דעה קדומה. את הרשמים לעצמנו ואחר כך בקבוצה אפשר לפתח נקודות דיון רלוונטיות לקבוצה.
לרשום את הרשמים, מי מוביל באינטראקציה, האם מקבלים את ההובלה שלו, מי שואל הרבה שאלות, מי מתחמק...
האם מישהו מכתיב או מישהו כופה. לאפיין טיפוסים - נעימים, עדינים, תוקפניים… לראות איך מתפקדת הקבוצה, איך כל פרט משתלב במקומו בקבוצה. יצירתיות ויוזמה מצד הפרטים, האם הראש הצוות מורגש או לא, האם יוצרים קשר מעבר למשימה, יחסים בין-אישיים בזמן המשימה, שיתוף פעולה ניכר או לא, האם חשוב למנהיג מה חושבים הפרטים…
מי ממלא הנחיות בדיוק כמו מה שאומרים, מגדילים ראש, כמות הדיבור, תוכן הדיבור, שימוש בהוראות, מעודדים…